פודקאסטים 

הפרק צללנו אל נושא שכל ישראלי מכיר טוב טוב והוא תעשיית ״מוכרי החלומות״, אותם מוכרים ומשווקים שמבטיחים התעשרות מהירה דרך קורסים ותוכניות ליווי מכל מיני סוגים. ניתחנו את טכניקות השיווק הרעילות שגורמות לאנשים ליפול בפח, כמו משפכי לחץ ופומו טיימרים ומקומות אחרונים מזויפים, ועוד טקטיקות שונות ומשונות, ובעיקר הראו איך הם תמיד עובדים במימד הרגשי ולא רציונלי, ומנצלים את יוקר המחיה והמצוקה הכלכלית כדי למכור לאנשים פתרונות קסם שהם פשוט לא מציאותיים. גם עשינו מיפוי פרסונות של סוגי המוכרים המרכזיים שפועלים בזירות השונות כדי שתוכלו לזהות אותם מרחוק ולהיזהר. פתחנו קצת על פרסונת ה״גורו״ שמספר איך הגיע מאפס ומוכר את ה"סוד" שלו, על ״האקדמיות״ שמשתמשות במילים מפוצצות כדי לייצר אמינות ללא סילבוס שקוף, ועל ״המנטור הסלב״ שמנצל את ההילה הציבורית שלו כדי למכור אשליות. המסר המרכזי שאיתו תצאו הוא הכלל החשוב ביותר: אם זה נשמע יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי, זה בדרך כלל לא אמיתי. הפרק הזה הוא חלק א׳ מסדרה בת 2 חלקים. היה רותח. שווה לחכות להמשך.

למה הקמפיינים הכי הגיוניים ורציונליים כמעט תמיד נכשלים? הפרק צללנו אל מאחורי הקלעים של הפסיכולוגיה האנושית וחשפנו למה לקוחות שונאים שמטיפים להם או מסבירים להם מה נכון לעשות. במקום להילחם בהתנגדות הטבעית של הקהל שלנו עם עוד נתונים, איומים או הסברים טכניים, אנחנו חושפים את "קוד המקור" האמיתי של שינוי התנהגות: שיווק מבוסס-זהות. שיתפנו גם בסיפור המטורף של קמפיין "Don't Mess with Texas" שהתחיל כניסיון נואש לגרום לצעירים מרדנים להפסיק ללכלך את הכבישים והפך לסלוגן שניצח אפילו את "Just Do It" של נייקי, ופירקנו לסלאמי את האסטרטגיה שתאפשר לכם, כיזמים ואנשי שיווק בכל תעשייה, לקחת את הפעולה שאתם רוצים שהלקוח שלכם יעשה ולהפוך אותה בסך הכל להוכחה הניצחת לזהות שהוא הכי גאה בה. היה רותח.

הפרק צללנו אל אחד מספרי המיתוג הכי עמוקים בשם ״ברנד-פסיכו״, שכתב מקס לוסנסקי, פסיכואנליטיקאי מברלין שבעברו עבד כמנהל מותגים בחברות ענק כגון ספוטיפיי גדולות. הספר טוען שמותגים כבר מזמן לא רק ציורים על מוצרים, אלא ישויות נפשיות של ממש שחודרות אל הלא־מודע של הלקוח. לוסנסקי מסביר איך מותגים מצליחים יוצרים תסביכים מלאכותיים בנפש האדם, מזריקים לתוכם רגשות, זיכרונות ודימויים לא מודעים, וכך עוקפים לגמרי את החשיבה ההגיונית. במקום לשכנע עם יתרונות או מחיר, המותג החזק מצליח להפעיל אצל האדם משהו עמוק יותר, פחד מבינוניות, חרדה מחוסר הכרה או צורך עז בסטטוס – ואז הלקוח כבר לא בוחר, הוא פשוט מרגיש שייך. בפרק (חלק א׳ מתוך סדרה של 2 חלקים) פירקנו את העיקרון המרכזי של הספר: מותג אמיתי לא מנסה לפנות לכל הרגשות בבת אחת. הוא בוחר רגש אחד ספציפי ובונה סביבו את הכל – את המוצר, את השפה, את העיצוב ואת המסרים. ברגע שהתסביך מופעל, ההיגיון כבר לא רלוונטי, והלקוח מוכן לשלם, להישאר ולחזור. זה בדיוק ההבדל בין מותג שרק מוכר לבין מותג שחי בתוך הנפש של האנשים וממשיך לפעול עליהם גם כשהם לא שמים לב. היה רותח.

הפרק דיברנו על המהפכה המטורפת שעוברת על תעשיית הרכב העולמית ועל האופן שבו מיתוג של מכוניות השתנה לגמרי בשנים האחרונות. אם פעם רכב היה סמל סטטוס שקנינו בזכות מסורת, אמינות וחיבור רגשי למותגי ענק כמו ב.מ.וו, פורד או ג'יפ, היום, עם ההצפה של עשרות מותגים סיניים חדשים, חוקי המשחק השתנו. המכוניות הפכו לסוג של אייפון על גלגלים, והפוקוס עבר מהמכניקה והמנוע אל המסכים, העדכונים מרחוק, הפיצ'רים הטכנולוגיים וכמובן המחיר. שיתפנו על נתון מדהים ומטורף שמראה שמתוך 129 מותגי רכב סיניים חדשים, רק כ 15 צפויים לשרוד עד שנת 2030, והסברנו למה למרות שהרכבים היום נראים דומים ומציעים חוויה זהה, בניית זהות רגשית שורדת היא עדיין המפתח להצלחה בעידן של חוכמת ההמונים. בנוסף, ניתחנו קייס סטאדיז של חברות כמו טסלה, דאצ'יה (שרנו עשתה לה ריסט מבריק) ו BYD, כדי להבין איך בונים קהילה ואמון דרך שירות מעולה לאחר המכירה. נגענו גם בפספוס הגדול של יבואני הרכב בישראל, שממשיכים לפרסם עם קלישאות מיושנות ופרזנטורים מהעבר, במקום לתת מענה לפחדים האמיתיים של הצרכנים היום, כמו "חרדת טווח" ברכבים חשמליים או החשש שהמותג פשוט יפשוט רגל וייעלם מחר בבוקר. פרק  חשוב לכל יזם ואיש שיווק מכל תעשייה וכל תחום, שיעזור לכם להבין תאכלס איך מחזירים את המשמעות למותג בשוק שהפך למוצר צריכה גנרי, ולמה בסוף היום, גם ברכב חללית, אנחנו עדיין קונים רגש וביטחון. היה רותח.

הפרק דיברנו על העיקרון השיווקי והמיתוגי העוצמתי שנקרא "להראות ולא לספר", שיכול לעזור לחברה/עסק/סטארטאפ שלכם לעקוף את כל מנגנוני החשדנות והמסננים הטבעיים של הצרכנים, ליצור חוויה רגשית עמוקה ולגרום ללקוחות להגיע למסקנות בעצמם. פתחנו בתשובה לשאלת מאזין על הדרך שבה מאמן כושר יכול להפוך למאמן של מפורסמים ואנשי עסקים דרך בניית מותג אישי, דיסקרטיות מוחלטת והבנת הצרכים הייחודיים שלהם, ומשם צללנו לעומק הפסיכולוגיה שמאחורי אסטרטגיית ההדגמה. הבאנו כמה קייס סטאדיז מחשמלים מהעולם, שמוכיחים את היעילות של העיקרון הזה בטירוף.  בין היתר סיפרנו על קמפיין השלט המבריק של חברת הדבקים האוסטרלית, מותג התיקים של יוצאי הצבא שהוכיח את עמידות התיק שלו דרך מבחן נסיעה על אספלט רותח במדבר, סרטון היין ופיג'מת המשי שהפך את החשש של נשים ליתרון מוצרי מנצח, והשפגט המפורסם של ז'אן-קלוד ואן דאם בין משאיות וולוו. הפרק הזה יעזור לכם להבין איך תוכלו להשתמש בהדגמות, חוויות ובדרמטיזציה כדי לבנות חיבור רגשי ואמינות בלתי מתפשרת עם הלקוחות שלכם מבלי להזדקק לתקציבי עתק, והכל בזכות הבנה עמוקה של נפש האדם. היה רותח.

הפרק המשכנו את המסע שלנו אל תוך הספר האייקוני "אסטרטגיית היוקרה" של ז'אן-נואל קפפרר ווינסנט בסטיאן, והפעם התמקדנו לעומק באחד הסיפורים הכי מרתקים שאפשר ללמוד ממנו כל כך הרבה וזה הסיפור של תיק הבירקין של הרמס. חזרנו לטיסה ההיסטורית ההיא ב 1984 שבה מנכ"ל הרמס והשחקנית ג'יין בירקין שרבטו יחד על שקית הקאה במטוס את העיצוב לתיק שהפך לסמל הסטטוס האולטימטיבי של ימינו, והבנו איך ההתעקשות הפסיכית של המותג שלא להתייעל לעולם, אלא להמשיך לייצר כל תיק בעבודת יד מסורתית על ידי אומן אחד בצרפת שלוקח את הזמן, בונה את המיתוס סביבו. אבל החלק הכי משוגע שפירקנו הוא מה שנקרא בתעשייה "המשחק של הרמס" והיישום האכזרי של חוק האנטי-שיווק הדורש להקשות על הלקוחות לקנות – שכן אי אפשר פשוט להיכנס לחנות, להניח כרטיס אשראי על הדלפק ולבקש בירקין, אלא חובה לעבור מסע פסיכולוגי, לבנות "פרופיל לקוח", ולהוציא קודם עשרות אלפי דולרים על צלחות, נעליים וצעיפים רק כדי לקבל את הזכות להיכנס לחדר אחורי וסודי ולקוות שיועץ המכירות יואיל בטובו להציע לכם תיק, שבדרך כלל אפילו לא יהיה בצבע שביקשתם. דיברנו על הכלכלה ההפוכה שהפכה את התיק הזה להשקעה טובה ורווחית יותר מזהב בשוק יד שנייה, וקינחנו בסיפור על התביעה הייצוגית ההזויה שהוגשה ממש לאחרונה בקליפורניה נגד המותג בטענה לסחיטת לקוחות, תביעה שרק שיחקה לידיים של הרמס והוכיחה לעולם שאם לקוחות תובעים אותך כי סירבת לקחת את הכסף שלהם, כנראה שניצחת את המשחק. היה רותח.

הפרק צללנו אל מאחורי הקלעים של ספר שנחשב לתנ"ך של מותגי על, הספר "אסטרטגיית היוקרה“ (The Luxury Strategy) של המחברים ז'אן-נואל קפפרר ווינסנט בסטיאן. דיברנו על חוקי האנטי-שיווק שלהם, חמישה עקרונות פסיכיים שהופכים את כל מה שאתם יודעים או חושבים על שיווק מסורתי על הראש, וחשפנו למה בעולם היוקרה, דווקא פגמים, חוסר נוחות וסטייה בזמנים הם אלה שגורמים לנו לשלוף את האשראי היום על הפוך וכנגד כל הגיון. צללנו גם לכמה קייס סטאדיז משוגעים מהשטח שמוכיחים שההיגיון של היוקרה עובד אחרת לגמרי. דיברנו על למה רולקס החליטה ממש החודש לפתוח את החנות הכי גבוהה בעולם אי שם באלפים השוויצריים. סיפרנו על את סיפור ההתרסקות המטורף של פייר קארדן, מעצב העל שרדף אחרי כסף קל, חילק רישיונות של המותג שלו לכל מי שרק רצה, ומצא את הלוגו היוקרתי שלו מרוח על מחבתות, קופסאות סרדינים ונייר טואלט, מה שחיסל לו את המותג לתמיד. ואי אפשר בלי לואי ויטון (שבסטיאן, מחבר הספר, מינכ״ל בעצמו), חוק ברזל של אפס הנחות, איסור מוחלט על סיטונאות, ולמה הם מעדיפים לפרק, למחזר ואפילו להשמיד תיקים מאשר למכור לכם אותם בהנחה? פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איך באמת מייצרים נחשקות ומוכרים חלום. הפרק הזה הוא חלק א׳ מסדרה של 2 חלקים. היה רותח.

הפרק פירקנו לעומק את הספר המרתק "ברנדסקייפס" (נופים מותגיים) ועל הסופרת שלו, אנה קלינגמן, אדריכלית מומחית שהחליטה לחשוף איך חברות ענק משתמשות בארכיטקטורה ובעיצוב המימד הפיזי כדי לפרוץ ולהשתלט לנו על תת המודע. חשפנו איך בניינים, חנויות ורחובות שאנחנו מסתובבים בהם הם לא סתם קירות אקראיים, אלא מכונות שיווק משוכללות שנועדו לשלוט לנו בארנק ולגרום לנו לבזבז יותר בלי שנרגיש. דרך העיניים של קלינגמן הבנו למה המסכים בחנויות של אפל תמיד פתוחים בדיוק באותה זווית מעצבנת של שבעים ושש מעלות (רמז: זה נועד לאלץ אתכם לגעת בהם כדי שתרגישו שהם שלכם), ואיך מותגי על הפכו את החנויות שלהם לסוג של מקדשים עם טקסים שגורמים לנו להתמכר אליהם. אפילו חזרנו אחורה בזמן לניו יורק וגילינו איך אזור טיימס סקוור הפך ממוקד פשע מסוכן למלכודת תיירים ששוטפת לנו את המוח, פשוט כי העירייה חוקקה חוק שמחייב את כל הבניינים לכסות את עצמם בשלטי ניאון מנצנצים ונתנה למותגים להשתלט על הרחוב. הפרק הזה ישנה לחלוטין את הדרך שבה אתם עושים קניות, יגרום לכם להסתכל אחרת לגמרי על רצפות, שלטים וחלונות ראווה, ויעזור לכם להבין מי באמת מנווט את ההחלטות שלכם כשאתם עומדים בקופה ומשלמים.